המנדלה הינו הציור הראשוני לכל ילד קטן. הציור הינו צורך בסיסי בהוויתו של האדם. כל ילד קטן שמתחיל לצייר לפני שנתקל בביקורת של עולם המבוגרים מצייר מנדלה; שמש, שבלול וצורות עגולות.
העיגול והמעגל הינן הצורות הראשוניות שהילד מכיר: חזה אמו, פניה המחייכות... משיכתו לצורות עגולות ומסודרות ברורה וידועה כמרגיעה מאד.
הצורך בציור וצבע הינו צורך בסיסי בהתהוות של האדם ואינו קשור בכשרון מיוחד דווקא. כל אחד באשר הוא אוהב ונמשך לציור כמו למוזיקה, למחול ולשירה גם אם לא נולד כוכב.
כל האומניות העתיקות מבוססות על המנדלה כבסיס צורני שמבטא את פנימיותו של האדם וכמרכזו של היקום מבחינתו. הדגמים המרהיבים שאנו רואים בשטיחים ובקרמות ובציורי הפולקלור בכל היבשות ובכל העמים דומים באותו הקשר. כולם מתחילים מן המרכז ומתפזרים כלפי חוץ אל המעגל החיצוני בסימטריה מחזורית מסודרת. מעגל המנדלה מקשר את כולנו לרקמה אנושית אחת חיה נושמת ויוצרת בצבעים ובצורות אינסופיות. דגמים אלו מרחיבים את הנפש וממלאים אותנו בשמחה, בחום, בקרבה ובשותפות של בית.
יצירת מנדלות וצביעתן יכולה להעניק הרבה שלווה לכל אדם ולכל ילד ולמלאו בשמחה ובחדווה. פעילות זו ידועה כמדיטטיבית במקדשים בהודו ובנפאל.

A Mandala is a primary drawing. The first lines drawn by a child are of mandala shapes- the sun, stars, flowers and many more. These shapes are reminiscent of shapes he recognizes well- his mothers face for example. The attraction to familiar round shapes is a well documented fact.
Ancient arts have also been based on the round shape- starting from the center and working their way outwards they create a periodically repetitive, well organized shape-the Mandala!
The creation of mandala's as well as the sight of them is a meditative agent, used in cultures of the east, I.E- India and Nepal.